אובדן כושר עבודה בשל הרמת משקל יתר 

בנימין מדמון עובד עיריית תל אביב. עיסוקו בפינוי אשפה מרחבי העיר.
באחד הימים, ניגש מדמון למיכל אשפה כדי לקרב אותו למשאית האשפה.

מדמון סבר כי המיכל מכיל אשפה במשקל המקובל ומשך אותו בחוזקה.

אלא שבמיכל הייתה פסולת בנין כבדה. רצועת כתפו הימנית של מדמון נקרעה.
המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונה בעבודה וקבע למדמון 10% נכות.
עובדי עיריית תל אביב, מבוטחים בפוליסה קבוצתית לביטוח תאונות אישיות, בחברת הביטוח איילון.
איילון סירבה לשלם למדמון את המגיע לו על פי אחוזי הנכות שנקבעו לו והוא נאלץ לפנות לבית משפט השלום בתל אביב.

התיק הובא בפני השופטת מיכל שריר.
אין מדובר בתאונה בהתאם להגדרת הפוליסה שלי טענה איילון בפני השופטת מיכל שריר. בפוליסה שלי, הסבירה איילון, תאונה איננה כל תאונה. בפוליסה שלי, מוגדרת תאונה בזו הלשון: "פגיעה גופנית בלתי צפויה כתוצאה מאירוע פתאומי בלתי צפוי מראש שנגרמה במישרין על ידי סיבה חיצונית הנראית לעין".
השופטת שריר צללה לנפתולי ההגדרה ומצאה שהמקרה של מדמון דווקא עונה על כל רכיבי ההגדרה.

הפגיעה הגופנית הבלתי צפויה בכתפו של מדמון אירעה כתוצאה מאירוע פתאומי ובלתי צפוי מראש. שהרי מדמון לא ידע שהמיכל מלא בפסולת בניין. המיכל אמור להכיל אשפה רגילה ומשקלו הרב והחריג נבע מפסולת הבניין הכבדה שלא הייתה אמורה להימצא במיכל. מיכל האשפה ומשיכתו הם הסיבה החיצונית הנראית לעין לפגיעה.
דעתה של איילון לא התקררה. איילון ניסתה לשכנע את השופטת שריר כי יש להבחין בין מדמון לכל אדם אחר. מדמון, הסבירה איילון לשופטת, עובד כמפנה אשפה ומושך מכלי אשפה פעמים רבות בכל יום, כך שמבחינתו אין מדובר באירוע פתאומי ובלתי צפוי.
השופטת שריר לא השתכנעה. המיכל, מבהירה השופטת לאיילון, היה מלא שלא כרגיל בפסולת בנין כבדה במקום באשפה רגיל, ולכן היה כבד מן הצפוי במסגרת עבודתו של מדמון כמפנה אשפה.
יש להניח, מוסיפה השופטת כדי לסבר את אוזנם של נציגי איילון, כי אילו ידע מדמון על משקלו החריג של המיכל לא היה מושך אותו כפי שמשך.
עמדת איילון, מדגישה השופטת, מוציאה מתחולת הפוליסה כל תאונת עבודה המתרחשת תוך כדי עבודתו השגרתית של המבוטח. יש טעם לפגם בטענת איילון המסכלת את מטרת הביטוח, מוכיחה השופטת. עיקר מעייניו של ארגון עובדי העירייה עימו התקשרה איילון בביטוח, הוא בדאגה לעובדים מפני סיכונים הקשורים בעבודה.
על איילון אפוא קובעת השופטת לשלם למדמון תגמולי נכות מתאונה בהתאם לפוליסה.
מדמון דרש לקבל גם תגמולי אי כושר לעבודה בהתאם לפוליסה בגין תקופת היעדרותו מעבודה. איילון התכחשה וטענה כי הפוליסה כלל אינה כוללת כיסוי לאובדן כושר עבודה. זאת הגם שבפוליסה נקובים במפורש סכומי הפיצוי למקרה אובדן כושר עבודה.
איילון, לקרוא ולא להאמין, טענה בבית המשפט כי הפוליסה אינה מכסה אובדן כושר עבודה בהסתמך על חריג המופיע בפוליסה, חריג שתחילתו בשורה האחרונה של אחד העמודים וסופו בשורה הראשונה של העמוד הבא.
בעמוד הראשון נכתב "הפוליסה אינה כוללת כיסוי לאובדן כושר עבודה מלא או זמני... ".
כאן ביקשה איילון כי השופטת תעצור ולא תקרא את ההמשך המופיע בשורה הראשונה של העמוד השני " ...לעבודה כתוצאה מתאונת דרכים".
השופטת שריר לא נפלה ברשת הטענה וקבעה כי רק אובדן כושר עבודה הנובע מתאונת דרכים אינו מכוסה.
בענייננו, קובעת השופטת שריר, אין מדובר בתאונת דרכים והפוליסה מכסה את מדמון מפני אובדן כושר עבודה שנגרם לו בתאונה.

סוף דבר, קובעת השופטת, זכאי מדמון לקבל מאיילון תגמולי ביטוח הן בגין נכות מתאונה והן בגין אובדן כושר עבודה.